מכתב נאצה לwaze
את, יצור כחלחל (עיגול? גוש? מה את בכלל? מי צייר אותך בכלל? את נראית כמו פקמן גרוע) שקרנית ממש גרועה. אני כבר שנים הולכת אחרייך ואת רק תוקעת אותי בפקקים שוב ושוב. בפעם הבאה פשוט תגידי לי "מאיה, עזבי, יש פקקים, עדיף שלא תצאי וזהו. במילא אין לך כוח להיפגש איתו". אבל את אף פעם לא אומרת, ולכן אני ממשיכה לצאת ולצאת, לנסוע ולצאת, לרדוף ולהתלבש יפה, ולשלם על חנייה. עוד בירה ועוד כוס יין, בפעם הבאה אני יוצאת על אופניים. ככה אפשר להרגיש את הרוח על הפנים, את הרגליים מפדלות... מרגישים את ה ד ר ך. ואולי כשנהנים מהדרך, פתאום החניייה לא מעניינת אף אחד. ימינה, שמאלה, מה זה משנה, אני מכבה אותך waze, את שתמיד יודעת איך אני "אמורה" לנסוע. עזבי אותי מהיעדים שלך, סתם הדלקתי אותך כי כולם לחצו שאקנה אייפון. אני קונה אופניים.
מחשבת מסלול מחדש....
